הפנייה הראשונית לטיפול היא לרוב פעולה מעוררת חרדה.
אנו נוטים לחפש טיפול בתקופות של משבר, של כאב ושל עומס. תקופות שבהן אנחנו מרגישים ממילא רגישים ופגיעים יותר מתמיד.
יש לנו גם שאלות רבות שאין לנו עליהן מענה כמו - מי הוא האדם שאנחנו עומדים לפגוש? מה יהיו היחסים בינינו? כמה מקום יהיה לי בטיפול? כיצד בכלל יתנהל הטיפול?
מה עשוי לצוף ולעלות ומה זה יעשה לי?

חוסר הידיעה עשוי לערער ולפעמים אפילו לגרום לנו לדחות את הפנייה לטיפול.
כדי להתמודד עם חוסר הידיעה נוכל לבקש המלצות ממכרים או בעמודים המתאימים ברשתות החברתיות. נוכל לקרוא על המטפלים או לראות האם המלים שהן כתבו מהדהדות בנו באופן הנכון. נוכל לנסות לברר את קיומו של חיבור ראשוני בינינו בשיחת הטלפון הראשונה. מסיבה זו גם מקובל לראות בפגישה הראשונה ולעתים השנייה פגישות ניסיון, בהן ניתן לנסות להבין האם נראה שהמטפל או המטפלת האלה יכולים לתת מענה לצרכים שלנו. 

עם הזמן, אחרי שנתמקם בטיפול, כשנתחיל להרגיש שהאדם שעומד מולנו מצליח לראות אותנו ותסתמן האפשרות לתקווה, נחווה לרוב גם ירידה ברמת החרדה.
אך חשוב לזכור, מידה מסוימת של חרדה תמיד תתלווה לעבודה הטיפולית; ולו מעצם המגע עם החוויות, הזיכרונות ועם חומרי הנפש המורכבים ביותר ובשל השיתוף של אדם אחר בתכנים האישיים כל כך האלה.
יותר מכך, חרדה ורגשות נלווים כמו- בושה, עצב, אשמה, כעס ומבוכה אינם רק מכשולים שיש להסיר מדרכנו, אלא חלק מהחוויה האנושית הטבעית ורבת הפנים. והיכולת, שתלך ותגדל במהלך הטיפול, לשאת את הרגשות העזים שלנו ולשהות בהם ביחד עם המטפל.ת, היא אחת מהדרכים החשובות לצמיחה והיא תהיה לנו למשענת נאמנה גם בחיי היום יום שלנו. 

​

​

אז איך מתחילים?

​

1. שולחים הודעה קצרה בווצאפ או מתקשרים

2. מקיימים שיחת טלפון קצרה (ללא עלות)

3. קובעים פגישה ראשונה בקליניקה או אונליין

4. מחליטים אם רוצים להמשיך לפגישה שנייה ואז שלישית ויוצאים לדרך המשותפת

​

​